לקראת תקופת החגים, אנו מוצאים לנכון לרענן את הכללים וההוראות החלים על העסקת עובדים בימי מנוחה שבועית ובחגים המוגדרים כשבתון לפי חוק.
להלן עיקרי הדברים והדגשים המרכזיים:
- בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א 1951 אסור להעסיק עובדים במנוחה השבועית ובחגים המהווים שבתון ללא היתר (כללי או מיוחד). העסקה ללא היתר מהווה עבירה העלולה לגרור הליכים מנהליים ופליליים.
- המנוחה השבועית הינה בת 36 שעות והיא כוללת עבור יהודי את יום השבת ולגבי מי שאינו יהודי את יום השבת או את היום הראשון או את היום הששי בשבוע, הכל לפי המקובל עליו כיום המנוחה השבועית שלו.
- העסקת עובדים בשבתות וחגים תיתכן רק על פי תנאי ההיתר שניתן בקשר עם העסקת העובדים בשבתות וחגים.
- בהתאם לדין הכללי, עובד שעתי/יומי, בעל ותק של שלושה חודשים ומעלה, שהועסק יום לפני ויום אחרי החג (למעט היעדרויות מוסכמות על ידי המעסיק) הנדרש על ידי מעסיקו לעבוד בחג המהווה שבתון וחל ביום בו העובד היה אמור לעבוד זכאי ל- 250% משכרו ולמנוחה חלופית בהתאם להיתר שמכוחו הוא הועסק וכן לתוספת עבור שעות נוספות ככל שהוא עבד בשעות נוספות.
- בהתאם לדין הכללי, עובד המועסק בשבת זכאי לתשלום בגובה של 150% על כל שעת עבודה וכן למנוחה חלופית בהתאם לתנאי ההיתר שמכוחו הועסק העובד בשבת וכן לתוספת עבור שעות נוספות ככל שהוא עבד בשעות נוספות.
- בענפים בהם קיימים הסכמים קיבוציים ו/או צווי הרחבה החלים על המעסיק חובה על המעסיק לפעול על פי האמור בהם ככל שתנאיהם מיטיבים עם העובד. כך למשל, בהתאם לצו ההרחבה בענף החקלאות עובדים זכאים לתשלום בגובה של 175% בגין כל שעת עבודה בשבת וכן לתשלום עבור שעות נוספות, ככל שהם הועסקו בשבת בשעות נוספות.
* עו"ד אוסנת קולודני – חיים היא שותפה ומנהלת תחום דיני עבודה במשרד
** האמור בחוזר זה אינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מכל סוג שהוא, אלא מידע כללי בלבד.
